הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק דין

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים בה היו מעורבים שני כלי רכב ביום 6.4.2012 (להלן: "התאונה").

הצדדים וטענותיהם -

התובעת, הכשרת הישוב לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") היתה בזמנים הרלבנטיים הבעלים של רכב מסוג שברולט אופטרה (להלן: "רכב התובעת").

במועד התאונה נהג ברכב התובעת מר ויקטור קוליקוב (להלן: "ויקטור").

הנתבעת, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") היתה בזמנים הרלבנטיים המבטחת של רכב מסוג פורד פוקוס (להלן: "רכב הנתבעת").

במועד התאונה נהג ברכב הנתבעת מר זיו אברבך (להלן: "זיו") וברכב ישבה גם הגב' אנה ארליוק (להלן: "אנה").

לטענת ויקטור, הוא נסע בסמוך למבנה בו שוכנים חנות "צוציק" ובנק דיסקונט באיזור צומת זיו בחיפה, כאשר בכוונתו לפנות ימינה לכיוון כביש דורי ונשר. לטענתו, רכב הנתבעת עמד בסמוך לכניסה לחניה של "צוציק", כאשר חלקו הקדמי על המדרכה וחלקו האחורי "בולט" החוצה על הכביש.

לטענת ויקטור, כאשר נסע בסמוך לרכב הנתבעת, לפתע נסע רכב הנתבעת אחרונית ופגע ברכב התובעת – וכך נגרמה התאונה. התובעת עותרת לפיצוי בגין נזקיה – בסכום של כ-9,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

לטענת זיו, הוא התכוון להכנס לחניה של "צוציק" אך כאשר החל בפניה ימינה לתוך החניה, ראה שיש רכב נוסף שעושה דרכו החוצה ולכן עצר – על מנת לתת לרכב היוצא להשלים את היציאה. או אז – בעודו עומד, פגע בו רכב התובעת. זיו מכחיש כי נסע אחורנית.

דיון והכרעה -

לפני העידו ויקטור, זיו ואנה.

לאחר ששקלתי את העדויות, בחנתי את הראיות הנוספות (לרבות התמונות שהוגשו על ידי שני הצדדים) ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

עמדתי היא כי לא הוכח שזיו נסע אחרונית, אך מצאתי כי הוא עצר במקום בו החלק האחורי של רכבו בלט לתוך נתיב הנסיעה של ויקטור ותרם לקרות התאונה. כיון שעסקינן בתובענה בסדר דין מהיר, בהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקר נימוקי.

ראשית, טענת ויקטור לגבי כך שזיו נסע אחרונית הינה עדות יחידה ללא תימוכין.

שנית, זיו ואנה הכחישו את הנסיעה אחורה מכל וכל וזיו אף הסביר מדוע לא היתה כל סיבה שיסע אחורה. מהתמונות ומההסברים עולה שגרסה זו מסתברת יותר מאשר גרסת ויקטור, שכן לא הוכח שהיתה כל סיבה לנסיעה אחורנית – אם כוונת זיו היתה להכנס לחניון של צוציק, ויובהר כי לצורך יציאתה של המכונית שבאה ממול, לא היה צורך בנסיעה אחורה.

שלישית, בטופס ההודעה שנרשם מפיו של ויקטור אין אזכור לנסיעה אחרונית. אף אם ויקטור לא רשם בעצמו את הדברים ואף אם סיפר בתמצית למישהו אחר מה התרחש – הייתי מצפה שיהיה זכר לפרט כה מהותי וחשוב כגון הנסיעה אחרונית בטופס ההודעה.

רביעית, אם רכב הנתבעת היה נוסע אחרונית ופוגע ברכב התובעת בעודו בנסיעה – הנזק שהיינו מצפים לראות היה אחר מאשר הנזק אשר נחזה בתמונות, לרבות פגיעת "מעיכה" בדופן ימין של רכב התובעת, שנגרמה בשניה שבה פגעה הפינה האחורית של רכב הנתבעת ברכב התובעת. אלא שהפגיעה ברכב התובעת הינה בצורת שריטות עמוקות, תוך כיפוף של חלק מהפח, לאורך כל דופן ימין, ואין כל בו קיימת פגיעת מעיכה נקודתית. משמע, שאין בתמונות כדי לחזק את גרסת התובעת לגבי הנסיעה אחורה – אלא ההיפך.

לכן, מסקנתי עד כה הינה שלא הוכחה הנסיעה אחורה של רכב הנתבעת.

עם זאת, בד בבד עם מסקנתי זו, מצאתי כי מהעדויות ומהתמונות עולה שרכב הנתבעת עצר לפני הכניסה לחניה, במקום בו הפריע לתנועה באופן שהחלק האחורי של הרכב "בלט" ותרם לפגיעה. יש לזכור כי רכב התובעת נסע בכביש, בנתיב הימני, לא עלה על המדרכה, לא סטה ימינה ולא "עלה" על השטח המיועד לכניסה לחניה – ואף לא עלתה טענה שכזו מצד ההגנה. כלומר, שאם רכב הנתבעת היה עוצר במקום בו העצירה "בטוחה" ואם רכב הנתבעת היה כולו "בתחום" הכניסה לחניה, לא היתה כל סיבה שהתאונה תתרחש (ואפנה לתמונות).